עכשיו

פעם אמרתי לאבא שלי שאני עסוקה בדברים קטנים כמו כביסה וכלים ובגלל זה אין לי ראש לדברים גדולים כמו לעשות אנימציה;
עכשיו, אני חושבת שזה בדיוק להיפך: אני בורחת לדברים הקטנים האלה כדי לא לעשות דברים גדולים (לא כאלה גדולים, בואו, רק יחסית יותר גדולים).

אולי זה קשור למחסום ואולי אני סתם צריכה לשבת ולהתחיל וזהו. כרגע הם במסגרות באמת, עד סוף היום (אחת וחצי), שניהם, ולי אין תירוצים. מה שיש לי זה שיעור רישום בזום בערב, והגשה לפני אחרונה של הפרויקט בשבוע הבא.

ב31 הלכנו לבקר את החמים והגיסה הקטנה, וחמותי קצת עקצה אותי, שאלה מה אני אלמד אחרי שלימודי האנימציה יגמרו. זו היתה שאלה שהיה מאוד חשוב לה לשאול והיא חזרה עליה כמה פעמים. אני לא יודעת, אני מקווה מאוד שאני לא באמת סטודנטית נצחית, אבל עכשיו כשהתעניינתי בחוגים לילדים, מאוד התחשק לי להתחיל ללמוד בלט בעצמי. לא שאני חושבת באמת להיות רקדנית או משהו, אבל זה נראה לי משהו שכדאי לדעת, שתורם ומעשיר וכל מיני, וזה כולה חוג בערב זה לא הסבת מקצוע או משהו. זה גם טוב לגב. זה גם אסתטיקה של תנועה אז זה מתאים לאנימטורים. יש מישהי שמחזיקה סטודיו בירושלים ומעבירה שיעורים גם ברמת גן, שמלמדת בלט קלאסי לנשים מתחילות. כן, נו, גיגלתי את זה אתמול. עזבו. אני חייבת למצוא עבודה ואני חושבת לעשות קורס QA ביודמי או משהו וזהו, כי אני לא יודעת כמה עבודה יש באנימציה בכלל, בטח למי שלמד במסגרת ובחוג שאני למדתי בהם. ._."

טוב, הלכתי להכניס מכונות ולשטוף כלים.

ומה נשמע אצלכם?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s