התגלמות.

כי אם זאת רק תקופה שבסופה גלגול חדש ולא ממש סוף החיים היקום והכל, זה יותר קל לעיכול. מתישהו אני אחזור להכל. מתישהו. קל יותר לחשוב ולכתוב ולהגיד את זה ביום. אתמול בלילה בכיתי המון ואכלתי חצי מיכל גלידה.
נשאר לי משהו כמו חודש, אבל הבשורות הטובות הן שבניגוד לפעמים הקודמות אני יכולה לתפקד עד הרגע הזה, ושבכלל לא בטוח מתי בדיוק הוא יגיע, רק מתי פחות-או-יותר. זה הכל.
יש גבול גם ליכולת התפקוד שלי עכשיו. גם אם לא אסור לי לזוז, זה קשה, ואני קמה מהמיטה בבוקר בדיוק בדיוק כמו גרגור סמסא היקר. אני אומרת לעצמי שאני מעדיפה את המעלית מאז שראיתי ג'וק בחדר המדרגות, אבל באמת קשה לי לעלות במדרגות. התעייפתי מסתם לצאת לחום, לחצות כביש, להכנס לסופרפארם ולקנות בקבוק של שמפו (בלונד, לילדה, לא מוכרים את זה בשום מקום אחר).
טוב זהו. שבת שלום.