מחסום

מחסום יצירתי. מחסום קריאה. מחסום כל דבר. בקושי מצליחה לכתוב תגובות. לא מרגישה בנוח לפרסם שום פוסט. היתה לי תגובה מסוג התגובות הכנות של פעם שכתבתי מיד אחרי שקראתי את הפוסט הקודם של קומורבי, כמעט מיד אחרי שהוא פורסם, וקיבלתי רגליים קרות ולא פרסמתי. לא יודעת אם אני אוכל לחזור לזה אי פעם.

אני לא יודעת אם זה התפתח בהדרגתיות ואם אולי היו כמה טריגרים שדחפו את המחסום הזה קדימה. הפאנפיק האחרון שפרסמתי ב"ספרים?" הוא בהחלט טראומה קטנה, כי פחדתי לקרוא אותו כשהוא פורסם, כי שאר הפאנפיקים במקבץ היו מדהימים ולא הגבתי כלום כי פחדתי להתחיל לעקוב אחרי תגובות על הפאנפיק שלי. כי רציתי להדחיק אותו ולהיעלם מהפייסבוק או לפחות מהקבוצה הזאת (זה לא קרה. זה לא קורה אף פעם. אי אפשר להחליף יוזר כמו שמחליפים בלוג, ז"א, אפשר, אבל צריך בשביל זה כתובת מייל חדשה וזה יותר עבודה.) זה עבר לי.
אתמול בלילה שוב כתבתי פאנפיק כזה, תוך כמה דקות בגחמה של רגע ממש כמו ההוא, אבל הפעם הייתי יותר מרוצה ממנו, והקטע שזה על הפאנדום אז אולי זו סגירת מעגל. וזה הדבר הראשון שהעזתי לפרסם מאז הפאנפיק ההוא. גם פה היו לי פאדיחות בדרך אבל אני מקווה שיקבלו את זה ברוח טובה כי הפוג'ושי של הקבוצה הנחמדה והמדוייקת כאלה נחמדות ומצחיקות. באמת שהיה מוזר לי בהתחלה לראות כ"כ הרבה פוג'ושי מבוגרות, אבל זה כבר עבר לי. אולי כי התרגלתי ואולי כי לאט לאט אני מחברת לעצמי בחזרה את החתיכות מהאישיות שלי שהלכו לאיבוד איפהשהו מתישהו בין בדיקות הפתיחה של לידה #1. אנאעארף.
(עדיין לא חזרתי להיות פוג'ושי בעצמי, אבל לפחות חזרתי לראות קצת אנימה.)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s