למה אני אוהבת לישון.

גיליתי למה אני אוהבת לישון, וזה לא בגלל דיכאון.

שמעתי על מישהי בדיכאון באמת, איך זה נראה ואיך זה כל כך מובהק ואין שום ספק שזה מה שזה, בניגוד להתלבטויות שלי לגבי החוויה שלי.
אני לא שם. אני בכלל לא שם. והלב שלי יוצא אליה, למרות שפגשתי אותה מעט מאוד פעמים בחיים שלי. היא אישה של פאסון, אינטליגנטית, שיודעת להגיד את הדברים הנכונים, כאילו, יש לה אינטליגנציה חברתית טובה יותר מלי, לא? אז איך היא נהיתה ככה? אולי זה לא קשור בכלל. כנראה זה לא קשור בכלל. אני בכלל לא יודעת כלום על החיים האלה והעולם הזה וזהו.

6 תגובות

  1. הירהורים אקראיים · נובמבר 12, 2020

    אז למה את אוהבת לישון?

    אהבתי

    • myiwa2017 · נובמבר 12, 2020

      תגובה פיזיולוגית לדברים אחרים (בין השאר גם לעובדה שאני רואה סדרות בלילות. ושיש לי סיוטים על ההגשה של הפרויקט גמר בשבוע הבא, כי אני רואה סדרות במקום לעבוד עליו.)

      אהבתי

  2. כמעיין המתגבר · נובמבר 13, 2020

    דכאון זו שינה לא כייפית… זו שמיכה כבדה שנפרשת עלייך ואת לא יכולה לזוז…

    גם אני אוהבת לישון והרגע קמתי משנת יופי בין שש לשמונה בערב 😉

    Liked by 1 person

  3. PINKUIRO · נובמבר 18, 2020

    שנת דיכאון זה לא כיף, במיוחד כי מתעוררים אחר כך. לדיכאון יש המון רבדים. וחוץ מזה, גם עצבות כרונית, גם אם לא מדובר בדיכאון, זה ממש ממש לא נעים, וגורם לי לרצות לישון.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s