בשנה שעברה עוד היינו נוסעת פעם בשבוע להרצליה בשביל הפיזיותרפיה של בילבי, ולפעמים עברנו בחנות צעצועים שהיתה ליד שמכרו בה צעצועים קצת שונים ממה שיש באיזור שלנו, נגיד, בחנוכה קניתי שם סביבונים מנגנים עם לייזר שלא מוכרים אצלנו, ואני לא זוכרת מה חיפשתי שם לפני פסח (מכרו שם בין ההפתעות גם שפופרות פצפונות עם חומר צמיגי וקשית זעירה שאפשר למרוח על הקצה שלה את החומר ואז לנשוף לתוכה והוא מתנפח, קראנו לזה בועות שלא מתפוצצות. כשהייתי ילדה זה היה בכל החנויות וקראו לזה משהו מה "קריסטל בולז", למרות שכל קשר בינן לבין קריסטל מקרי בהחלט), אבל כשיצאנו משם פגשנו שתי ילדות חב"דניקיות קטנות שהושיטו לנו קופסת קרטון קטנה שכתוב עליה שהיא מכילה מצה שמורה.
"יש לנו צליאק," אמרתי להן. הן לא הבינו, ועדיין הושיטו את הקופסא.
"אסור לנו לאכול גלוטן," ניסיתי שוב, והן עדיין לא הבינו והושיטו לנו את הקופסא.
"תודה, אני אתן את זה לבן שלי, פסח שמח!" לקחתי את הקופסא.
בליל הסדר נתנו לו אותה.. האמת שבאמת תהיתי איך מצה שמורה נכנסת בקופסא כזאת קטנה, אז היתה בפנים שקית ניילון אטומה עם שברי מצה. הוא נשנש מזה קצת בין המצות של הסדר. זה בא גם עם הגדה כלשהי, לא זוכרת אם מישהו הסתכל עליה, לי היו שתי הגדות חדשות, אחת הקלאסית של בבא ואחת חדשה של ארז צדוק (מומלצת בטירוף, ז"א, האיורים מהממים, נראה לי שמתישהו הוא שם באינטרנט כמה כפולות לדוגמא אז אם תחפשו תוכלו לראות בעצמכם). כן, הייתי עם שתי הגדות וג'ינגלתי ביניהן, אז אח"כ קראתי בבית את כל ההגדה של ארז צדוק כמו שצריך כי בסדר לא הייתי פנויה לזה. לא משנה.
הבוקר ראיתי בפייסבוק שחב"דניקים חילקו בחינם חבילות ענקיות של מצות עבודת יד. אין לי מושג איפה, לא עצרתי להתעמק. בכל מקרה זה לא בשבילנו, ובטח אבא שלי כבר יקנה כאלה בסופר. מסתבר שאמא שלי קנתה לנו בטעות את המצות שיבולת שועל, שמעתי שהן דוחות בטירוף אבל לפחות יהיה לנו המוציא ועל אכילת מצה השנה (אני לגמרי הולכת לוותר לבילבי אם זה יהיה מגעיל, היא תוכל לנשנש מה"מצות" תפוחי אדמה שהן בעצם סוג של חטיף בצורת מצה, אם היא תרצה).
מדיקן עוד לא במסגרת… אח, כשאני כותבת עליה פה זה מזכיר לי שעוד לא קבעתי לה תורים כדי לבדוק אם גם היא אוטיסטית (אני חושדת שכן אבל לוקחת את החשדות שלי בערבון מוגבל, כל התינוקות שגידלתי לפניה אוטיסטים אז אין לי יותר מידי מגוון להשוות אליו כדי להעריך איזה מוח יש לה), בכל מקרה, רציתי לכתוב שהיא לא במסגרת ולכן הנקיונות לפסח עוד לא ממש התניעו השנה. בשבת יבנה ואני ניסינו להסביר לבילבי את המושג "לחיות בסרט", אני נתתי דוגמאות כמו אנשים שלא מסונכרנים עם עונות השנה, החגים וכאלה, שלמען האמת זה לא הכי מדויק לביטוי הזה. יבנה נתן דוגמא מדויקת: אנשים שחושבים שיום אחד יספיק להם כדי לנקות את כל הבית לפסח (אלה היינו אנחנו, לפני כמה שנים. מצאנו מדריך של הרב מלמד להכשרת בית לפסח בכמה שעות, לדבריו. זה לקח יותר זמן, הרבה יותר. והשנה יש לנו גם פעוטה לא צליאקית שמפזרת פירורים במקומות שרירותיים, נצטרך לנקות באמת. ז"א, אנחנו צריכים, בהווה, לנקות באמת. אני מדחיקה).
איזה כינויים מושלמים לילדות!
ומלא בהצלחה עם הניקיונות. לי יש את ההגדה של בבא, של שי צ'רקה.
אהבתיLiked by 1 person
אין על ההגדה הזאת XD
אהבתיאהבתי
אני כבר ניקיתי, אבל רק ״מעל פני השטח״ (זה אומר שלא הזזתי רהיטים ובתכלס לא ניקיתי באמת כי אני עצלן מאוד)
בהצלחה עם הניקיונות! וחג שמח וכיפי 🙂
אהבתיLiked by 1 person
תודה! בינתיים ניקית יותר ממני ._."
חג שמח וכיפי גם לך! 🙂
אהבתיאהבתי